היי אילה, אני יושבת בבית קפה בסן פרנסיסקו. עוצרת. אחרי תקופה ארוכה ואינטנסיבית שבה קרו המון דברים! רציתי לכתוב לך, להודות שוב על החלק המשמעותי שלך בשמחה שלנו. כמה ימים לפני הטיסה קיבלתי את הוידיאו של החתונה. כמה מרגש להזכר שוב ברגעים האלה, במילים שאמרנו זה לזו, במילים שאמרנו בעזרתך לכולם, בשמחה הגדולה, בהתרגשות, ביופי המשגע שהקיף אותנו, באנשים וברוח. התהליך כולו היה זריז יחסית, ובו הצלחת לגרום לנו לחשוב עוד קצת על עצמנו, על הזוגיות והמשאלות שלנו. היית קשובה כל כך. הקפדת לשמוע גם את מה שלא אמרנו… על הקשיים והלבטים מול ההורים. שאלת את השאלות הנוקבות, כדי לאפשר לאורי ולי, במידה שווה, לחוות את התהליך ואת התוצאה בצורה שתהיה נאמנה לנו ולערכים שלנו, גם כשזה נראה טיפה מורכב. נתת תחושה שאת שם בשבילנו, הרבה מעבר למה שציפיתי, ומעבר למה שחשבתי שאזדקק. אני מקשיבה שוב למילים, שנבחרו בקפידה, ואני מאושרת. זה היה ונותר מדוייק ונוגע ללב עבורי. אני מודה לך מעומק הלב על הליווי במהלך התהליך, על האיחולים והמילים החמות תחת החופה, על האנרגיה והשמחה, הכבוד והרגישות שהבאת איתך אל חופתנו, באחד הימים הכי שמחים ומרגשים בחיינו. אנחנו ממשיכים לבנות את ביתנו. למרות שכל חומרי הבניה לכאורה כבר היו שם, אני מרגישה שגם לך יש חלק בבניה הזו, בפיגום שנתת לנו, שהיה עבורי מאוד משמעותי. נשמח לתמוך בך בדרכך לעשות את הדבר המדהים הזה שאת מאוד מוכשרת בו. תודה על הכל! חיבוק, מיטל ואורי.
